הקרנית במרכז: מיפוי קרנית ועדשות מגע

מיפוי קרנית – כלי רב עוצמה באבחון ומעקב

מיפוי הקרנית מאפשר הדמיה וניתוח של צורת פני השטח הקדמיים והאחוריים של הקרנית

הסיבה העיקרית להפניית מטופלים למיפוי קרנית באוכלוסייה הכללית היא לרוב איתור מחלת הקרטוקונוס, מחלה ניוונית המתבטאת בבלט, הידקקות והפיכה פרוגרסיבית של הקרנית לצורת קונוס, המובילה להידרדרות בראייה עקב אסטיגמציה אירגולרית. מיפוי הקרנית הוא הבדיקה המחייבת לאבחון קרטוקונוס, באמצעות אינדקסים וערכים טופוגרפיים המעידים על העיוות, במיוחד בחלק התחתון של הקרנית, אם כי מיפוי יכול לחשוף קרטוקונוס גם במיקום עליון.

טיפולים כמו קשרי צילוב (קרוס לינקינג) יכולים לעצור את התקדמות מחלת קרטוקונוס אך חייבים לעקוב אחרי שינויים בקרנית וזאת באמצעות מיפוי קרנית.

ניתוח לייזר מחייב ביצוע מיפוי קרנית מקדים. המיפוי בדורות החדשים של המכשירים מאפשר לשלול לא רק קרטוקונוס קדמי אלא גם אחורי, וכן לקבל מדד חשוב של עובי הקרנית – מדדים הכרחיים להערכת התאמה לניתוח והפחתת סיכון לאקטזיה.

כאשר קיימת אירגולריות ניכרת בקרנית, לרוב לא ניתן לשפר את חדות הראייה באופן משמעותי באמצעות משקפיים. במצבים אלו, עדשות המגע עשויות להיות לעתים האפשרות היחידה של הנבדק להשיג ראייה תפקודית טובה

עדשות מגע קשות, למשל, יכולות לשמש ככלי אבחוני וטיפולי באסטיגמציה אירגולרית קלה או מרכזית הגורמת לדיפלופיה (כפל ראייה). הרכבתן יכולה לשלול את מקור הדיפלופיה (קרניתי לעומת אחר) ולשפר את הראייה. באופן כללי, שיפור הראייה באמצעות עדשות מגע יכול להיות יעיל בכל מקרה של אסטיגמציה אירגולרית המזוהה על ידי מיפוי קרנית, במצבים שונים של מחלות עיניים ובפרט לאחר ניתוחים

המיפוי מאפשר לקבוע פרמטרים חיוניים להתאמה מדויקת כמו בסיס הקימור של העדשה, קביעת הכוח האופטי שלה, קוטר האישון הנראה, ואפילו הערכת עובי שכבת הדמעות שבין הקרנית לעדשה, במיוחד בעדשות סקלרליות, לעיתים באמצעות טכנולוגיות כמו OCT. ההתקדמות בטכנולוגיית מיפוי הקרנית כה משמעותית, שבמקרים מסוימים, בעיקר בהתאמת עדשות אורטוקרטולוגיה, מקובל להתאים את העדשות אך ורק על בסיס נתוני המיפוי.

הרכבת עדשות מגע עלולה להשפיע על מבנה פני השטח של הקרנית באופן זמני, וכתוצאה מכך עלולה בדיקת מיפוי הקרנית לספק ערכים לא מדויקים או אפילו ליצור עיוות מלאכותי בתוצאה. עובדה זו קריטית במיוחד לפני ניתוחים רפרקטיביים, שכן תוצאת מיפוי מושפעת מעדשות עלולה להטעות ולשבש את הערכת ההתאמה לניתוח. גם במעקב אחר התקדמות מחלות כמו קרטוקונוס, הגעה לבדיקת מיפוי עם עדשות מגע או לאחר הסרתן זמן קצר מדי, יכולה להראות "השטחה" של הקונוס ולהקשות על הערכת קצב ההתקדמות האמיתי של המחלה

ההמלצה המקובלת היא להסיר עדשות מגע רכות לפחות 3 ימים לפני המיפוי, ועדשות מגע קשות, טוריות, או כאלה המורכבות לזמן ממושך, לפחות שבועיים לפני הבדיקה. במקרים שיש חשד שהעדשות השפיעו על תוצאות המיפוי, יש צורך לחזור על הבדיקה לאחר תקופת הימנעות ארוכה יותר מהרכבת עדשות.

מיפוי קרנית מסייע להבין עד כמה העיוות משפיע על האזור המרכזי, האופטי, של הקרנית, גם כאשר שוקלים הרכבת עדשות מגע במצב זה.

במקרים אלו, אם חדות הראייה אינה מספקת, המיפוי יכול להסביר מדוע ולכוון להתאמת עדשות מגע מתאימות.

מיפוי הקרנית הוא כלי הכרחי לאבחון וניטור מצבים רבים המשפיעים על צורת הקרנית, ובפרט קרטוקונוס. הוא הכלי המרכזי שמאפשר להתאים עדשות מגע בצורה מיטבית, במיוחד במקרים המורכבים של קרניות אירגולריות, שבהם עדשות המגע הן הפתרון הראייתי היחיד לעיתים. מנגד, על אנשי המקצוע ועל המטופלים להכיר בכך שעדשות המגע עצמן משפיעות על מבנה הקרנית באופן זמני, ועל כן יש להקפיד על הסרתן לתקופה מספקת לפני ביצוע בדיקת המיפוי כדי להבטיח תוצאות מדויקות ואמינות, החיוניות לקבלת החלטות טיפוליות נכונות. הקפדה על הבנה הדדית זו מבטיחה את השימוש היעיל והבטוח ביותר בשני כלים חשובים אלו