התאמת עדשות מולטיפוקל גונסון

מדריכי התאמה

מיתוס נפוץ הוא שכל מדריכי ההתאמה של עדשות מולטיפוקל זהים. סקרים מראים שעד 36% ממטפלי העיניים בעולם חושבים כך. בפועל, מדריכי ההתאמה שונים בין יצרנים ועיצובי עדשות שונים, והם חשובים ביותר להצלחה. חברות משקיעות זמן ומאמץ רב בפיתוח עדשות מולטיפוקל מתוחכמות ומדריכי התאמה מדויקים. אי-מעקב אחר מדריך ההתאמה הספציפי לעדשה המותאמת, וניסיון להסתמך על ידע היסטורי או "לנחש" את העדשה הראשונה להתאמה, עלול להוביל לתוצאות פחות טובות ולתהליך התאמה ארוך יותר. יש לעקוב אחר מדריך ההתאמה בדיוק, לבחור את העדשה הראשונה לפי ההנחיות, ורק לאחר מכן, אם נדרשים שינויים, לפעול שוב לפי המדריך.

קביעת עין דומיננטית

שאלה מרכזית בהתאמת מולטיפוקל היא קביעת העין הדומיננטית. קיימות שתי שיטות עיקריות:

• שיטת הראייה (Sighting Method): שיטה זו בודקת איזו עין "מועדפת" לראייה (למשל, באמצעות כרטיס עם חור).
• שיטה סנסורית (Sensory Method): שיטה זו בודקת איזו עין מושפעת יותר על ידי טשטוש (למשל, הצגת עדשת פלוס קטנה (+1.00 או +1.50) מול כל עין).

שיטות שונות עשויות לתת תוצאות שונות לגבי העין הדומיננטית. סקר גלובלי הראה ש-61% ממטפלי העיניים מעדיפים להשתמש בשיטת הראייה. עם זאת, השיטה הסנסורית היא זו המופיעה לרוב במדריכי ההתאמה של היצרנים, ולכן נחשבת כשיטה המומלצת ללכת איתה. התפיסה ששיטת הראייה היא בהכרח הדרך הטובה ביותר לקבוע דומיננטיות היא מיתוס נוסף.

תהליך ההתאמה בפועל והסתגלות

הדרך הפשוטה והקלה להתאמת עדשות מגע מולטיפוקליות של גונסון היא ע"י שימוש במחשבון ההתאמה.

המלצות להתאמת עדשות מולטיפוקל כוללות:

• קריאת מדריך ההתאמה בקפידה.
• קביעת העין הדומיננטית (לרוב באמצעות השיטה הסנסורית המומלצת במדריך).
• לא להסתפק בבדיקת חדות ראייה בלבד במרפאה. חשוב לבדוק כיצד העדשות מתפקדות ב"עולם האמיתי" ובפעילויות היומיומיות של המטופל (כמו קריאת עיתון, שימוש במכשירים דיגיטליים, או יציאה החוצה). אם המטופל מרוצה ואיכות הראייה טובה (למשל, 7 או 8 מתוך 10) כשהוא יוצא מהמרפאה, סביר להניח שהוא יהיה מוצלח עם העדשות בתקופת הניסיון.
• התמדה וסבלנות: התאמת מולטיפוקל דורשת לעיתים מספר ביקורים. חשוב שהמטפל יהיה נחוש למצוא את הפתרון המתאים.
• מעקב: מומלץ לבצע מעקב טלפוני או קצר תוך מספר ימים מההתאמה כדי לבדוק כיצד המטופל מסתגל לעדשות והאם הוא מצליח לתפעל אותן היטב.

חלק מהמטופלים מדווחים על ראייה מצוינת מיד עם ההתאמה, בעוד אחרים זקוקים לשבוע או שבועיים להסתגלות. הסיבה להבדל זה אינה ברורה לחלוטין. ייתכן שהיא קשורה לכך שלראשונה בחייהם, מטופלים אלו חווים מצב בו יותר ממרחק מוקד אחד נמצא במיקוד בו זמנית על הרשתית, והמוח צריך זמן (שעות, ימים, שבועות) לעבד ולהבין את המידע הראייתי החדש הזה. הסתגלות היא תהליך מורכב מאוד.

אם עיצוב מולטיפוקל אחד אינו עובד, מומלץ לשקול מעבר לעיצוב אחר מיצרן אחר לפני שמחליטים שהתאמת מולטיפוקל אינה מתאימה למטופל. קיימים כיום עיצובים רבים וטובים, וכל אחד מהם פועל בצורה שונה מעט.

גישות התאמה חלופיות/משופרות

במקרים מסוימים, ייתכן שמטופל ייהנה מגישה התאמה "מחוץ לקופסה". דוגמה לכך היא מטופל עם אסטיגמטיזם שעדיין לא קיימת עבורו עדשת מולטיפוקל טורית מתאימה. במצב כזה, ניתן לשקול התאמת עדשת מגע לראייה יחידה (חד-מוקדית) לתיקון האסטיגמטיזם בעין אחת, יחד עם עדשת מולטיפוקל בעין השנייה (מה שנקרא לפעמים "מונוביז'ן משופר" או "מולטיפוקל בעין אחת"). יש להקדיש זמן ומאמץ למציאת הפתרון המתאים עבור מטופלים עם צרכים מורכבים יותר.

התקדמות משמעותית נעשתה בעולם עדשות המגע הרכות, הן בתיקון אסטיגמטיזם והן בפתרונות לפרסביופיה, לצד פיתוח טכנולוגיות המשפרות נוחות וביצועים בסביבת החיים המודרנית. שימוש בטכנולוגיות העדכניות ביותר, מעקב אחר מדריכי ההתאמה המומלצים והקפדה על הערכה ריאלית של ביצועי העדשות בחיי היומיום של המטופל הם מפתח להצלחה בהתאמה ולשיפור משמעותי באיכות החיים של המטופלים.