נושאים מרכזיים בעצירת קוצר ראייה בילדים – היבטים של השימוש בעדשות מגע
העלייה בשכיחות קוצר הראייה בילדים
קוצר ראייה (מיופיה) הוא ליקוי התשבורת הנפוץ ביותר. שכיחותו נעה בין 20% ל-50% בארצות הברית, ובמדינות אסיה היא יכולה להגיע לשיעורים גבוהים במיוחד, כמו 96.5% בקרב גברים צעירים בדרום קוריאה. קיימת מגמת עלייה מתמדת בשכיחות קוצר הראייה ברחבי העולם, והןא מתפתח לרוב בגילאי 6-10, עם קצב התפתחות מהיר יותר בגילאי העשרה המוקדמים, ומתייצב יחסית סביב גיל 16 שנים. לקוצר ראייה יש השלכות כבדות, לא רק מבחינת עלויות טיפול, אלא גם מבחינת סיבוכים עיניים אפשריים, כגון גלאוקומה, חורים וקרעים ברשתית, והיפרדות רשתית.
העלייה בשכיחות קוצר הראייה מציבה אתגר מקצועי לאנשי המקצוע. בשנים האחרונות פורסמו מחקרים רבים שבדקו שיטות שונות למניעת או עצירת התקדמות קוצר הראייה, כולל אמצעים פרמקולוגיים, אמצעים אופטיים, תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי. מאמר זה יסקור את המחקרים בתחום זה שהתמקדו בשימוש באמצעים אופטיים ובעדשות מגע למניעת התקדמות קוצר ראייה בפרט.
עדשות מגע ככלי לשליטה בקוצר ראייה
בניגוד לטיפולים אופטיים אחרים כמו משקפיים עם תיקון מלא, תת-תיקון, עדשות לשליטה בתשבורת ההיקפית, או משקפיים דו-מוקדיים/רב-מוקדיים, עדשות מגע מהוות כלי חשוב בטיפול בקוצר ראייה בילדים, במיוחד לנוכח העלייה בשימוש בהן. המקור סוקר שימוש בסוגי עדשות מגע שונים למטרה זו:
- עדשות מגע קשות נושמות (RGP):
- מחקרים ראשוניים שבחנו את התקדמות קוצר הראייה בקרב מרכיבי עדשות קשות הראו תוצאות מעודדות, עם קצב עליית מספר נמוך יותר לעומת מרכיבי משקפיים.
- עם זאת, מחקרים מאוחרים יותר הציגו תמונה שונה לגמרי. התברר שההאטה בהתקדמות קוצר הראייה בזמן הרכבת עדשות מגע קשות הייתה כרוכה בהאטה בהתארכות העין, אך נבעה בעיקר משינוי בקמירות הקרנית בזמן הרכבת העדשות. השפעה זו חולפת ונעלמת לאחר הפסקת השימוש בעדשה.
- מחקר רחב היקף בסינגפור לא מצא כל הבדל בהתקדמות בין מרכיבי עדשות קשות למרכיבי משקפיים.
- עוד צוין כי עדשות מגע, ובפרט קשות, עלולות להוביל ל-Warpage (עיוות הקרנית) עקב השפעות מכניות ומטבוליות.
- לסיכום, עדשות מגע קשות אינן בולמות התקדמות קוצר ראייה, והשפעתן החולפת נבעה מהשטחת הקרנית בזמן ההרכבה.
- אורטוקרטולוגיה (Ortho-K):
- אלו הן עדשות מגע בעלות גיאומטריה הפוכה, המורכבות בזמן השינה.
- העדשה משנה את קמירות הקרנית כך שלאחר הסרתה בבוקר, הקרנית שטוחה יותר ומאפשרת תיקון אופטי של קוצר הראייה ללא משקפיים או עדשות במהלך היום.
- מחקרים דיווחו על האטת גידול קוצר הראייה והאטת גידול אורך העין בקרב ילדים שהשתמשו בעדשות אלו. מחקרים רחבים יותר ועוקבים תמכו בנתונים אלו.
- במחקרים שבחנו את האורטוקרטולוגיה, הציגו העדשות יכולת בינונית לעצור את התקדמות קוצר הראייה בטווח קצר, עם ירידה בקצב ההתקדמות של כ-0.30D בשנה בכמה מחקרים.
- התאמת והרכבת עדשות אורטו-קיי דורשות ניטור קפדני.
- מרכיבי עדשות אלו הם בעיקר צעירים שישנים איתן ושהקרנית שלהם מתדקקת, מה שמהווה גורמי סיכון מוגברים לזיהומי קרנית.
- במחקר שנערך באסיה (סין, טייוואן, הונג קונג) בקרב מרכיבי עדשות אורטו-קיי בני 8-15, התגלתה שכיחות גבוהה של זיהום חיידקי בקרנית (Microbial Keratitis), כאשר זיהום מ-Pseudomonas aeruginosa היה המקור המוביל בכ-38% מהמקרים.
- עדשות מגע רכות דו-מוקדיות/רב-מוקדיות:
- מחקרים הציגו טיפול באמצעות משקפיים דו-מוקדיים או רב-מוקדיים לילדים עם קוצר ראייה ואזופוריה שסיפקו ידע למחקרים על עדשות מגע באותו סגמנט אופטי.
- מחקרים שבחנו בלימת התקדמות קוצר ראייה בקרב מרכיבי עדשות מגע רכות דו-מוקדיות הראו תוצאות מעודדות, עם האטה משמעותית יותר בקצב ההתקדמות לעומת עדשות מגע רכות חד-מוקדיות.
- נתונים ראשוניים מראים שלעדשות מגע רכות בעלות עיצוב ביפוקלי או מולטיפוקלי יש יכולת להשפיע על שליטה בקוצר ראייה.
- יעילות גבוהה יותר של משקפי מולטיפוקל (ואולי גם עדשות מגע מולטיפוקליות) נצפתה בקרב ילדים עם נטייה לפיגור באקומודציה (accommodation lag) או אזופוריה.
היבטים כלליים של שימוש בעדשות מגע וסיבוכים
- סיכונים לזיהומי קרנית: הרכבת עדשות מגע היא גורם הסיכון הגבוה ביותר לכל סוגי הקרטיטיס המיקרוביאלית. כ-12,000 מקרים של דלקת זיהומית בקרנית הקשורה להרכבת עדשות מגע מאובחנים בארצות הברית מדי שנה, והיא עלולה לגרום לנזק תמידי לראייה.
- גורמי סיכון לקרטיטיס מיקרוביאלית בקרב מרכיבי עדשות: רבים, כולל הרכבה מעבר להמלצת היצרן, שינה עם עדשות שאינן מיועדות לכך, חיטוי או ניקיון לקוי של העדשות וקופסאות האחסון, אי רחיצת ידיים לפני מגע עם העדשות, אי הקפדה על משך השימוש בנוזלי חיטוי לאחר הפתיחה. עישון, הזמנת עדשות באינטרנט ללא התאמה ומעקב, והרכבה ממושכת גם הם גורמי סיכון נוספים.
- היגיינה לקויה: ליקויים בניקוי ובשמירת העדשות הם מגורמי הסיכון החשובים ביותר. חוסר שמירה על שגרת הניקוי שכיחה דווקא אצל מרכיבי עדשות ותיקים יותר. כ-90% ממקרי הזיהום שפיתחו מרכיבי עדשות מגע נקשרו לניקוי לקוי, זיהום של תמיסות הניקוי, או זיהום בקופסת העדשות. מומלץ להחליף את קופסאות האחסון באופן תדיר.
- שחייה עם עדשות מגע: גורם סיכון משמעותי להתרבות פתוגנים, בעיקר אקנטמבה, אפילו בשחייה קצרה או בבריכות עם חומר חיטוי.
- סוג העדשה: עדשות מגע להרכבה ממושכת (Extended wear) נקשרו לשכיחות רבה במיוחד של זיהומי קרנית לעומת הרכבה יומית. הסיכון גבוה פי 8.25 בהרכבה בלילה לעומת הרכבה יומית. גם עדשות יומיות (Daily Disposable – DD), שפותחו כדי להפחית תופעות לוואי ממשקעים, הן גורם סיכון לזיהומים, אם כי לרוב קלים יותר.
- רכישה ללא מעקב: האפשרות כיום לרכוש עדשות מגע באינטרנט או בבית מרקחת ללא מרשם או הדרכה תורמת לבעיה של היגיינה לקויה והיענות נמוכה להוראות טיפול. הדרכה נעשית לפעמים על ידי "בן משפחה או חבר", מה שצפוי להעלות את שיעור הסיבוכים.
- היענות (Compliance): מחקר הראה שמידת ההיענות הממוצעת להוראות הטיפול והאחזקה הייתה 60%-70% בלבד. היענות נמוכה זו נתפסת כאחת הסיבות העיקריות לשיעור הסיבוכים הגבוה, למרות ההתקדמות הטכנולוגית בעדשות ובתמיסות.
נוחות בשימוש בעדשות מגע בילדים
- מחקרים הראו שהרכבת עדשות מגע בקרב ילדים בני 8-11 משפרת באופן משמעותי את התפיסה העצמית שלהם מבחינת מראה חיצוני, יכולת חברתית ויכולת אתלטית, בהשוואה להרכבת משקפיים.
- עדשות מגע רכות נחשבות עדיפות להרכבה לאורך זמן בשל נוחות רבה יותר לעומת עדשות קשות.
- חוסר נוחות ויובש הם הסיבות העיקריות להפסקת שימוש בעדשות מגע (נשירה).
- גורמים המשפיעים על נוחות בעדשות מגע רכות כוללים תדירות החלפה (תכופה יותר טובה לנוחות), חיכוך נמוך יותר של פני שטח העדשה, ולחות העדשה (יותר מים בעדשה = פחות נוח). גם סוג החומר ממנו עשויה העדשה ומבנה קצותיה משפיעים על הנוחות.
- שינוי בתמיסות הניקוי עשוי לשפר את נוחות ההרכבה.
מיפוי קרנית והתאמת עדשות מגע
- מיפוי קרנית הוא כלי חשוב באבחון מצבים שונים, בעיקר איתור ומעקב אחר מחלת קרטוקונוס.
- חשוב לציין כי הרכבת עדשות מגע עלולה להשפיע על המבנה הטופוגרפי של הקרנית ולתת ערכים לא מדויקים בבדיקת מיפוי קרנית. השפעה זו עלולה ליצור מצבים מטעים ולשבש את מהלך המעקב.
- נדרש זמן מסוים לאחר הסרת עדשות מגע כדי שהקרנית תגיע ליציבות טופוגרפית לפני ביצוע מיפוי מדויק, במיוחד לפני ניתוחים רפרקטיביים.
- המלצה כללית היא להסיר עדשות מגע רכות לפחות 3 ימים לפני מיפוי קרנית, ועדשות מגע קשות לפחות שבועיים לפני כן. במקרים של חשד להשפעה משמעותית, ייתכן שתידרש תקופה ארוכה יותר ללא הרכבת עדשות.
- מיפוי קרנית עצמו משמש ככלי מרכזי לקבלת החלטה על הרכבת עדשות מגע ולהתאמתן, במיוחד במקרים של אירגולריות ניכרת בקרנית (כמו בקרטוקונוס) שבהן קשה לשפר ראייה באמצעות משקפיים. עדשות מגע עשויות להיות האפשרות היחידה להשיג חדות ראייה טובה במצבים אלו.
- במקרים מסוימים, מקובל ביותר להתאים עדשות מגע רק באמצעות מיפוי הקרנית, המבצע מדידות שונות כולל תכנון וניטור אורטוקרטולוגיה, חישוב כוח הדמעות בין העדשה לקרנית, קביעת קוטר הקשתית הנראה, בסיס הקימור וכוח העדשה הסופי.
סיכום
יש מאמץ עולמי למצוא דרכים להאט את העלייה בשכיחות קוצר הראייה בילדים. עדשות מגע מסתמנות כמכשיר חשוב בטיפול זה. בעוד שעדשות מגע קשות אינן נחשבות יעילות לעצירת התקדמות קוצר הראייה, אורטוקרטולוגיה ועדשות מגע רכות בעלות עיצוב מולטיפוקלי או ביפוקלי הציגו יכולת להשפיע על שליטה בקוצר ראייה.
חשוב לציין כי השימוש בעדשות מגע, ובמיוחד עדשות אורטו-קיי שמוכרות כגורם סיכון לזיהומי קרנית, דורש הקפדה יתרה על היגיינה נאותה, ניקוי ושמירה בהתאם להוראות היצרן, והימנעות מגורמי סיכון כמו שינה עם עדשות שאינן מיועדות לכך או שחייה עם עדשות. היענות המטופלים להוראות היא גורם קריטי בהפחתת סיבוכים.
עדשות מגע לעצירת קוצר ראייה מציעות יתרונות אופטיים (כמו תיקון התשבורת ההיקפית) וייתכן שגם יתרונות פסיכולוגיים (שיפור דימוי עצמי בילדים). התאמה ומעקב קפדניים, תוך שימוש במיפוי קרנית ככלי אבחוני והתאמתי חשוב ומדידת אורך העין, נחוצים להבטחת שימוש בטוח ויעיל בעדשות מגע לילדים.
כתיבת תגובה