שטיפת ידיים בכיור לפני נגיעה בעדשות מגע

זיהומי קרנית – בהקשר לעדשות מגע

מיליוני אנשים בעולם מרכיבים עדשות מגע ונהנים מעצמאות ממשקפיים, אבל כ-6% מהם סובלים מדי שנה מסיבוך כלשהו. הסיבוכים נעים מאי נוחות, דרך דלקת פפילרית (GPC) וארוזיות טוקסיות באפיתל, ועד לדלקת זיהומית בקרנית (קרטיטיס מיקרוביאלית), הסיבוך הקשה ביותר, שעלול לגרום לנזק תמידי לראייה.

בארצות הברית מאובחנים מדי שנה כ-12,000 מקרים של דלקת זיהומית בקרנית שקשורה להרכבת עדשות. מחקרים בארצות הברית ובאנגליה מראים שעדשות מגע הן גורם הסיכון הגבוה ביותר לכל סוגי הקרטיטיס המיקרוביאלית. הקשר אינו חדש: הוא דווח כבר לפני כ-50 שנה בהקשר לעדשות קשות, ובשנות השבעים של המאה ה-20 זוהו עדשות המגע כגורם העיקרי לקרטיטיס מיקרוביאלית.

גורמי הסיכון

  • הרכבה מעבר להמלצת היצרן: שימוש בעדשה מעבר לזמן הכולל שהיצרן ממליץ עליו.
  • שינה עם עדשות שאינן מיועדות לכך: הרכבה בלילה מעלה את הסיכון לזיהום פי 8.25 לעומת הרכבה יומית, בלי קשר לסוג העדשה, והסיכון גבוה במיוחד כשישנים עם עדשה שמיועדת לשימוש יומי.
  • ניקוי וחיטוי לקויים של העדשות, ואי ניקוי ואי החלפה של קופסאות האחסון.
  • אי רחיצת ידיים לפני מגע בעדשות.
  • אי הקפדה על נוזלי החיטוי: על משך השימוש בהם ועל שמירתם אחרי הפתיחה.
  • עישון.
  • הזמנת עדשות באינטרנט בלי התאמה ומעקב מקצועי.
  • הרכבה ממושכת: שעות רבות וימים רבים.
  • תחילת ההסתגלות: נמצא סיכון מוגבר בתקופה הראשונה.
  • בעיות בריאות: שיעור מוגבר נמצא אצל מרכיבים עם סוכרת ומחלת תירואיד.
  • שחייה: גורם סיכון משמעותי להתרבות פתוגנים על העדשה, בעיקר אקנטמבה. גם שחייה קצרה מזהמת את העדשות, אפילו בבריכה עם חומר חיטוי.

היגיינה: הגורם החשוב ביותר

אחד מגורמי הסיכון החשובים ביותר הוא ליקויים בניקוי העדשות ובשמירתן. דווח שהזנחת שגרת הניקוי שכיחה דווקא אצל מרכיבים ותיקים (יותר משנתיים). ב-90% ממקרי הזיהום אצל מרכיבי עדשות נמצא זיהום של תמיסות הניקוי או של קופסת העדשות, וכ-81% מהמקרים נקשרו לקופסה מזוהמת, לרוב בחיידקים, אבל גם בפטריות או באמבות. ניקוי שגרתי של הקופסה מגן במידה מסוימת, אבל עדיף להחליף אותה לעיתים קרובות, כדי להתגבר על מושבות חיידקים שעמידות לניקוי ולחיטוי.

הפתוגנים

הפתוגנים משתנים לפי האקלים וגורמי הסיכון. חיידקים גרם חיוביים שכיחים יותר באקלים קריר, וחיידקים גרם שליליים ופטריות שכיחים יותר באקלים טרופי או סוב טרופי. אקנטמבה גורמת לזיהום קשה בקרנית, בעיקר אצל מרכיבי עדשות. לפני כמה שנים נקשרו לתמיסות עדשות התפרצויות של קרטיטיס פטרייתית מפטריית Fusarium ושל אקנטמבה, והתברר שיכולת החיטוי של התמיסות נפגעה אחרי אחסון בטמפרטורות גבוהות. יש גם דיווחים על קשר בין מאפיינים של מערכת החיסון לבין מועדות לזיהום, כמו ההפלוטיפ של IL-10 והגנוטיפ של IL-6.

למה העדשה מגבירה את הסיכון

למרות שבעשרים השנים האחרונות פותחו עדשות חדשות רבות ואיכותיות, לא נצפתה ירידה בשיעור הזיהומים. הגורמים שקשורים לעדשה כוללים את החומר, מצב העדשה, המבנה, תבנית ההרכבה, הסביבה ודרך הניקוי. מרכיבי עדשות רגישים יותר לזיהום בגלל היפוקסיה, סטגנציה של דמעות מאחורי העדשה, משקעים על העדשה שמקלים על היצמדות חיידקים, וההשפעה של העדשה על העין הסגורה.

הסיכון לפי סוג העדשה ולוח ההרכבה

עדשות להרכבה ממושכת (Extended wear) נקשרו לשכיחות גבוהה במיוחד של זיהומים. Poggio וחבריו דיווחו ב-NEJM ב-1989 על 20.9 זיהומים ל-10,000 מרכיבי EW, לעומת 4.1 ל-10,000 בהרכבה יומית. מאמר ב-Lancet מ-1999 מצא היארעות שנתית של 3.5 ל-10,000 בעדשות רכות יומיות ו-20.0 ל-10,000 בהרכבה רצופה, ושיעור נמוך יותר בעדשות קשות. סקירת הספרות מראה שהרכבת עדשות היא הגורם העיקרי לדלקת קרנית זיהומית בגילאי 12 עד 45, ושהמעבר לעדשות לזמן קצוב לא הפחית את השיעור.

עדשות חד פעמיות (Daily Disposable, DD) פותחו כדי להפחית תופעות שקשורות למשקעים, והן אכן יעילות אצל מי שנוטה לשקיעת משקעים. התקווה הייתה שפחות משקעים יפחיתו זיהומים, אבל לפי הנתונים שהובאו גם עדשות DD הן גורם סיכון, אולי בגלל שינה איתן או בגלל החומר שממנו הן עשויות. עם זאת, רוב הזיהומים שקשורים אליהן קלים יותר. בעבודה שפורסמה לאחרונה, בתרביות ממרכיבי DD נמצאו רק Coagulase-negative Staphylococcus.

בשנים שאחרי המחקרים האלה פורסמו מאמרים נוספים, ויש רושם של החמרה. לפי המקור, למרכיבי העדשות יש סיכון של 40:1 ואף יותר ללקות בסיבוך בקרנית לאורך השנים.

היענות והדרכה

למה שיעור הסיבוכים גבוה למרות ההחלפה התכופה וההתקדמות בעדשות ובתמיסות? Donshik תולה את האשמה בהיענות (Compliance) נמוכה של המרכיבים לטיפול בעדשות. לדבריו, הבעיה המרכזית בתחום היא החינוך וההדרכה של המרכיבים ומידת ההקפדה שלהם על ההנחיות. מחקרים רבים מצאו שהסיבה העיקרית לזיהומים היא היגיינה אישית וסביבתית נמוכה, ונמצאו גם גורמי רקע רפואיים כמו מחלות כרוניות בדרכי הנשימה ובבלוטת המגן.

סקר מ-2006 בקרב 1,402 מרכיבים בשבע מדינות באירופה מצא שמידת ההיענות הממוצעת, ברוב הנושאים ובכל המדינות, הייתה 60% עד 70% בלבד. נבדקו משך השימוש בכל זוג עדשות לעומת הנחיית היצרן, משך ההרכבה היומי, רחיצת ידיים לפני הרכבה והסרה, ניקוי העדשות לפני השרייתן ושימוש רק בתמיסות מאושרות.

רכישה ללא מרשם והמצב בישראל

במצב כזה, האפשרות לקנות עדשות בבית מרקחת או באינטרנט בלי מרשם ובלי הדרכה בעייתית. בישראל כל אחד יכול לקנות ולהרכיב עדשות, וה"הדרכה" נעשית לעיתים על ידי חבר או בן משפחה. אין פרסום מדעי על שיעור הסיבוכים בקבוצה הזו, אבל הוא צפוי להיות גבוה.

לפני כמה שנים הוקמה ועדה מטעם משרד הבריאות, שהגישה את המלצותיה למנכ"ל המשרד לפני יותר מ-4 שנים. עיקר ההמלצות: רכישת עדשות תחייב מרשם מפורט שתוקפו עד שנה, שיינתן על ידי רופא עיניים או אופטומטריסט מורשה אחרי התאמה מוצלחת, כולל הדרכה בכתב ובעל פה על הטיפול בעדשות ועל הסיכונים. עד כתיבת השורות, טרם פורסמו תקנות בנושא מטעם שר הבריאות.

עדשות ומיפוי קרנית

יש גם השפעה הפוכה: הרכבת עדשות עלולה לשנות את המבנה הטופוגרפי של הקרנית ולתת במיפוי ערכים לא מדויקים או עיוות. למשל, בקרטוקונוס, גם הסרת עדשות קשות 10 ימים לפני הטופוגרפיה עדיין הראתה השטחה של הקונוס. כשיש חשד כזה, חוזרים על הבדיקה אחרי הפסקה ארוכה יותר. הקרנית מתייצבת אחרי הסרת עדשות רכות בדרך כלל תוך שבוע, ובעדשות קשות, טוריות או בהרכבה ממושכת תוך שבועיים ואף חודשים. ערכי הרפרקציה והקרטומטריה מתייצבים מהר יותר (10 ו-18 ימים אחרי הסרת עדשות רכות) מאשר הטופוגרפיה והפכימטריה (28 ו-35 ימים).

אורתוקרטולוגיה ועדשות סקלרליות

אורתוקרטולוגיה, שבה מרכיבים עדשות בלילה כדי לשנות זמנית את צורת הקרנית, דורשת התאמה וניטור קפדניים. המרכיבים הם בעיקר צעירים, שישנים עם העדשות ושהקרנית שלהם מידקקת, וכל אלה גורמי סיכון לזיהום. במחקר בסין, בטייוואן ובהונג קונג בקרב מרכיבי אורטו קיי בני 8 עד 15 נמצאה שכיחות גבוהה של זיהום חיידקי בקרנית (Microbial Keratitis), והגורם המוביל היה פסאודומונס אארוגינוזה (כ-38%). על עדשות סקלרליות, שקוטרן גדול והן נשענות על הסקלרה, אין במקור נתונים ספציפיים על שיעור הזיהומים, אבל כללי ההיגיינה קריטיים גם בהן.

מתי לפנות מיד

אדמומיות, כאב, רגישות לאור, הפרשה או טשטוש אצל מרכיבי עדשות מחייבים להוציא את העדשות ולפנות מיד לבדיקה. זה מידע כללי ואינו תחליף לבדיקה.

סיכום

למרות ההתקדמות בעדשות ובחומרי הניקוי, עדיין יש מקרים רבים של זיהומי קרנית אצל מרכיבי עדשות. השכיחות תלויה גם בפיתוח חומרי חיטוי יעילים יותר לעדשות ולקופסאות וגם בהדרכת המרכיבים. חשוב להקפיד תמיד על ניקוי, חיטוי ושמירה לפי הוראות היצרן, להחליף עדשות בזמן, לא לשחות עם עדשות, לא לישון עם עדשות שלא מיועדות לכך, ולהחליף נוזלים וקופסאות לפי ההוראות. שיפור ההיענות הוא המפתח להפחתת הסיבוכים הקשים.

שאלות נפוצות

כמה מסוכן לישון עם עדשות?

לפי הנתונים שהובאו, הרכבה בלילה מעלה את הסיכון לזיהום פי 8.25 לעומת הרכבה יומית.

כל כמה זמן להחליף את קופסת העדשות?

לעיתים קרובות ולפי הוראות היצרן. רוב מקרי הזיהום נקשרו לקופסה מזוהמת.

אפשר לשחות עם עדשות?

לא מומלץ. גם שחייה קצרה, גם בבריכה מחוטאת, עלולה לזהם את העדשה.

מה הסימנים לזיהום?

אדמומיות, כאב, רגישות לאור, הפרשה וטשטוש. במקרה כזה מוציאים את העדשות ופונים מיד לבדיקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *