סקירה כללית: תדריך זה מסכם מידע מכמה מקורות העוסקים בנושאים שונים הקשורים לבריאות העין, בדגש על שימוש בעדשות מגע והתקדמות טכנולוגית וטיפולית. הנושאים העיקריים הנסקרים הם: זיהומי קרנית הקשורים לעדשות מגע, ההיסטוריה וההתקדמות בעדשות מגע (כולל עדשות סקלרליות), הקלות הבלתי נסבלת של הרכבת עדשות מגע והגורמים לסיבוכים, נוחות השימוש בעדשות מגע (ממצאים מכנסים בינלאומיים), נושאים מרכזיים בעצירת קוצר ראייה בילדים (כולל שימוש בעדשות מגע ואמצעים אופטיים ותרופתיים), שימוש בעדשות מגע לטיפול בעין עצלה, שתלי קרנית לתיקון זוקן ראייה (פרסביופיה), והקשר בין מיפוי קרנית, עדשות מגע ומצבי קרנית שונים.
נושאי ליבה וממצאים מרכזיים:
- זיהומי קרנית – הקשר לעדשות מגע:
- חשיפה וסיכון: מיליוני אנשים מרכיבים עדשות מגע, וכ-6% מהם סובלים מסיבוכים כלשהם מדי שנה, החל מאי נוחות ודלקת ועד קרטיטיס מיקרוביאלית, שהיא הסיבוך הקשה ביותר ועלולה לגרום לנזק קבוע לראייה.
- שכיחות: בארה"ב מאובחנים כ-12,000 מקרים של דלקת זיהומית בקרנית הקשורה להרכבת עדשות מגע מדי שנה. מחקרים בארה"ב ובאנגליה מראים שעדשות מגע הן גורם הסיכון הגבוה ביותר לקרטיטיס מיקרוביאלית.
- מנגנון הזיהום: חיידקים נצמדים לעדשות באמצעות משיכה אלקטרוסטטית ומתרבים עליהן ועל קופסאות האחסון, יוצרים ביופילם המקנה להם עמידות לחומרי חיטוי ואנטיביוטיקה. פתוגנים משתחררים מהביופילם לעין בעת הרכבת העדשה המזוהמת. ה-P. aeruginosa הוא חיידק שכיח וקשה, המסוגל לשרוד ולהתרבות בתנאים קיצוניים (אפילו במים מזוקקים) ומפתח ביופילם במהירות.
- גורמי סיכון עיקריים: הרכבת עדשות מעבר לזמן המומלץ, שינה עם עדשות לא מיועדות, חיטוי או ניקוי לקוי של העדשות וקופסאות האחסון, אי הקפדה על שגרת ניקיון (נפוץ יותר אצל מרכיבים ותיקים), אי שטיפת ידיים לפני מגע עם עדשות, עישון, הזמנת עדשות באינטרנט ללא התאמה ומעקב, הרכבה ממושכת, ובעיות בריאות כמו סוכרת ומחלת תירואיד.
- מים: שחייה עם עדשות מגע היא גורם סיכון משמעותי לזיהומים, כולל אקנטמבה, גם בבריכות עם חומר חיטוי.
- חומרי גלם וסוגי עדשות: למרות פיתוח עדשות חדשות באיכות טובה, לא נצפתה ירידה בשיעור הזיהומים. עדשות יומיות (DD) נמצאו כגורם סיכון לזיהומי קרנית, ייתכן בשל שינה איתן או חומרים המאפשרים היצמדות חיידקים. עם זאת, זיהומים מ-DD נוטים להיות קלים יותר ומזוהמים לרוב ב-Coagulase-negative staphylococcus, בעוד שעדשות עם החלפה פחות תדירה יכולות להצמיח חיידקים מסוכנים יותר כמו פסאודומונס. שימוש בעדשות סיליקון הידרוג'ל עם עבירות חמצן גבוהה לא הראה הפחתה בזיהומי קרנית. עדשות אורטוקרטולוגיה נקשרו להתפרצויות של זיהומי קרנית קשים, בעיקר מפסאודומונס ואקנטמבה.
- המלצות למניעת זיהומים: הדרכה מתמדת של מרכיבי העדשות, הקפדה על הוראות היצרן לניקוי, חיטוי והחלפה של העדשות והקופסאות, הימנעות משחייה ושינה עם עדשות לא מיועדות, והחלפת נוזלי חיטוי וקופסאות אחסון באופן תדיר.
- ההיסטוריה וההתקדמות בעדשות מגע (כולל עדשות סקלרליות):
- התחלות: ליאונרדו דה וינצ'י הגה את רעיון עדשת המגע בשנת 1508. פיק ויצרו עדשות סקלרליות מזכוכית בשנת 1888, אך הסבולת להן הייתה מוגבלת.
- חומרים פלסטיים: בשנות השלושים יוצרו עדשות מפלסטיק, שאפשרו ראייה טובה אך לזמן קצר בשל בצקת קרנית וחדירת כלי דם. פיתוח חומרים קלים למניפולציה אפשר יצירת עדשות מחוררות לשיפור אוורור וזרימת דמעות.
- עדשות סקלרליות: עדשות אלו מיוצרות היום מחומרים חדירים לגזים ומאפשרות חילוף חומרים פחות מופרע למשטח העין. הן מסייעות בטיפול במצבים כמו יובש וחיכוך. רוב ההתאמות כיום הן לעדשות אטומות (ללא חורים).
- התאמת עדשות סקלרליות: אזור הגובלת הוא החשוב ביותר להתאמה מוצלחת לטווח ארוך. טכנולוגיית OCT מאפשרת למדוד ולכמת את עובי שכבת נוזל הדמעות בצורה מדויקת יותר. שקיעת העדשה לאורך שעות הרכבה עלולה להקטין את המרווח בין הקרנית לעדשה ולגרום לתופעות לוואי לא רצויות.
- מיני-סקלרליות לעומת סקלרליות גדולות: קיימת נטייה עולמית להעדיף עדשות מיני-סקלרליות, הנתפסות כידידותיות יותר למטופלים. יתרונותיהן כוללים התאמה פשוטה יותר ושימוש פחות מורכב. עם זאת, בעדשות סקלרליות גדולות יותר קיים אתגר באספקת חמצן ללימבוס בשל עובי העדשה.
- חידושים בחומרי גלם: שינויים בחומרי הגלם יכולים להגביר את העברת החמצן דרך העדשה, אך עדשות עם מקדם העברת חמצן גבוה יותר (DK) עלולות להיות עמידות פחות לשריטות ולבלאי.
- תמיסות ואחסון: אין הסכמה מלאה בקרב אנשי מקצוע לגבי השימוש בתמיסות משמרות לעדשות סקלרליות. חלק ממליצים להימנע מהן אצל אנשים עם אלרגיה. אין גם הסכמה אחידה על שעות ההרכבה המומלצות, וחלק ממליצים להסיר, לנקות ולהרכיב מחדש כל 4-5 שעות למניעת הצטברות חומרים מזיקים.
- הקלות הבלתי נסבלת של הרכבת עדשות מגע – עקרונות הטיפול והגורמים לסיבוכים:
- עבר לעומת הווה: לפני כ-25 שנה, עולם עדשות המגע היה מצומצם, התהליך יקר ומורכב, והסיבוכים היו נדירים יחסית בשל הקפדה רבה על כללי הטיפול.
- מהפכת שנות השמונים: פיתוח עדשות המגע החד-פעמיות ועדשות לזמן קצוב (יומיות, שבועיות, חודשיות) הביא לשינוי ניכר: תהליך התאמה מיידי ופשוט, ומחיר נמוך יחסית לכל עדשה.
- עלייה בשיעור הסיבוכים: למרות ההתקדמות הטכנולוגית וההחלפה התדירה, חלה עלייה בכמות הדיווחים על תופעות לוואי וסיבוכים, כשהחמור ביותר הוא דלקת קרנית זיהומית. מחקרים מראים שמרכיבי עדשות מגע הם בסיכון גבוה משמעותית (פי 40 ויותר) ללקות בסיבוך בקרנית לעומת מי שאינו מרכיב עדשות.
- גורם מרכזי לסיבוכים: הסיבה העיקרית לשיעור הסיבוכים הגבוה היא היענות (compliance) נמוכה של המרכיבים להוראות הטיפול והאחזקה. חוסר היגיינה סביבתית ואישית נמוכה נמצאו כגורם העיקרי לזיהומי קרנית.
- זמינות ורגולציה: האפשרות לרכוש עדשות מגע בקלות באינטרנט או בבית מרקחת ללא מרשם והדרכה מספקת מחמירה את הבעיה. בישראל קיימת הצעת רגולציה המחייבת מרשם והדרכה לאחר התאמה מוצלחת, אך טרם פורסמו תקנות רשמיות.
- "זול" ו"זילות": הקלות והזמינות של עדשות המגע יצרו תפיסה של "מה בכך" בקרב המרכיבים, וזלזול בהקפדה על הטיפול.
- נוחות השימוש בעדשות מגע (ממצאים מכנסים בינלאומיים):
- נשירה מהרכבת עדשות: 15%-50% ממרכיבי עדשות נושרים משימוש בהן. אחוז הנשירה גבוה יותר באסיה (36%) לעומת ארה"ב (16%). רק כ-5% מהנושרים מעוניינים לחזור להשתמש בעדשות.
- סיבות לנשירה: הסיבות העיקריות לנשירה הן אי נוחות (50% מהמקרים) ויובש.
- גורמים לנוחות: קשה לבודד פרמטר ספציפי המשפיע על הנוחות. מחקרים בדקו את הקשר בין DK/l לנוחות ולא מצאו קשר מובהק. גם עדשות "נושמות" המיועדות לשינה אינן בהכרח נוחות יותר.
- חיכוך: ככל הנראה חיכוך גדול יותר קשור לירידה בנוחות, אך אין מחקר חד-משמעי המוכיח זאת.
- משקעים: מחקרים לא מצאו קשר מובהק בין משקעי חלבון לנוחות בעדשות הידרוג'ל. מחקרים על סיליקון-הידרוג'ל הראו קשר קלוש. קיימת עדות מינימלית להשפעת משקעים שומניים. המטען החשמלי של העדשות וסוג וכמות המשקעים עשויים גם הם להשפיע.
- תדירות החלפה: מחקרים רבים הראו נוחות משופרת בעדשות המוחלפות בתדירות גבוהה, אך הנתונים אינם חד-משמעיים. קשה להוכיח מחקרית שתדירות ההחלפה לבדה משפיעה על הנוחות.
- תמיסות: ישנם מחקרים המראים קשר בין תמיסות לנוחות, ואחרים לא. ניסוי תמיסות שונות עשוי לשפר את נוחות ההרכבה.
- מאפייני מטופל: סטטיסטית נמצאה יותר אי נוחות אצל נשים מגברים (בעיקר בגיל צעיר), אצל מי שסובל מאלרגיות, משתמש בתרופות מסוימות (רואקוטן), עושה דיאטות מסוימות, בעלי שכבת דמעות לא טובה, מעשנים, וכאלה שאינם מקפידים על הוראות שימוש וניקוי.
- ממצאים מכנסים (BCLA ו-GSLS): כנס BCLA (בריטי) בעל אופי מחקרי, וכנס GSLS (אמריקאי) בעל אופי קליני. בכנס GSLS נושא עדשות סקלרליות היה בולט. מחקרים מראים שאי נוחות בעדשות סקלרליות קשורה לפרופיל קצות העדשה. מיקום משקל מינימלי באזור הסקלרלי יכול להוביל ללחץ על כלי דם. ערפל על עדשות סקלרליות עשוי להיות קשור ליובש.
- סיכום לגבי נוחות: אי נוחות היא בעיה מורכבת עם גורמים רבים. יש להתייחס לחומר העדשה, לתמיסות ולמטופל עצמו. התאמה נכונה ומחודשת של עדשות יכולה לספק פתרון.
- נושאים מרכזיים בעצירת קוצר ראייה בילדים – היבטים של השימוש בעדשות מגע:
- מיופיה: קוצר ראייה הוא ליקוי תשבורתי נפוץ, המצוי במגמת עלייה מתמדת ברחבי העולם (במיוחד באסיה). הוא מתפתח לרוב בגילאי 6-10 ומתקדם בקצב מהיר יותר סביב גיל העשרה המוקדמים.
- השלכות קוצר ראייה: עלויות טיפול גבוהות וסיבוכים עיניים אפשריים (גלאוקומה, חורים/קרעים/היפרדות רשתית).
- תיאוריות להתקדמות: קשורות לפעילות יתר של אקומודציה, שחרור מתווכים כימיים המשפיעים על גדילת הסקלרה והרשתית, וטשטוש היקפי.
- אסטרטגיות לעצירת קוצר ראייה:תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי: שיטות כמו OEP ושיטת בייטס, שלא הוכחו כיעילות מחקרית בעצירת קוצר ראייה.
- תיקון מלא/מופחת במשקפיים: מחקרים הראו שתיקון מלא או מופחת במשקפיים אינו משפיע משמעותית על קצב התקדמות קוצר הראייה, ולעתים אף מאיץ אותו (בתת-תיקון).
- משקפיים לשליטה בתשבורת ההיקפית: פותחו משקפיים עם תוספת כוח חיובי היקפית במטרה לשלוט בטשטוש ההיקפי, אך מחקר הראה רק ירידה קלה בקצב ההתקדמות לעומת משקפיים חד-מוקדיים רגילים.
- משקפיים דו-מוקדיים/רב-מוקדיים: ניסיונות להאט את התקדמות קוצר הראייה על ידי הקלה במאמץ האקומודטיבי מקרוב. מחקרים הציגו שיפור מצומצם, ויעילות גבוהה יותר נמצאה בילדים עם אזופוריה ופיגור באקומודציה.
- עדשות מגע רכות לשליטה בתשבורת ההיקפית: עדשות עם עיצוב קונצנטרי שבו כוח העדשה עולה הדרגתית מהמרכז להיקף. מחקרים ראשוניים הראו ירידה בקצב התקדמות קוצר הראייה.
- עדשות מגע רכות דו-מוקדיות/רב-מוקדיות: מחקרים הציגו תוצאות מעודדות בהאטת קצב התקדמות קוצר הראייה לעומת עדשות חד-מוקדיות.
- אורטוקרטולוגיה: עדשות המרכיבים בלילה ומשנות את קמירות הקרנית. מחקרים הראו יכולת בינונית לעצור את התקדמות קוצר הראייה (ירידה של כ-0.30D בשנה). עם זאת, עדשות אלו דורשות ניטור קפדני ומרכיביהן נמצאים בסיכון מוגבר לזיהומי קרנית.
- טיפול תרופתי (אנטי-מוסקריניים): טיפול ב-Pirenzepine ובאטרופין הציג יעילות משמעותית בשליטה על קוצר ראייה. ריכוז נמוך של אטרופין (0.01%) הציג יעילות וסבילות גבוהות ללא השפעות משמעותיות על הראייה מקרוב או גודל האישון.
- עדשות מגע לעין עצלה (אמבליופיה):
- טיפול באמבליופיה: הטיפול המקובל כולל תיקון אופטי מלא וכיסוי העין הטובה (סגירות). עם זאת, טיפולים אלו נתקלים בקשיי היענות בקרב ילדים בשל אי נוחות ובעיות קוסמטיות.
- עדשות מגע כטיפול:למניעת אמבליופיה בהבדלי תשבורת משמעותיים: שימוש בעדשות מגע במצבים של הבדלי תשבורת משמעותיים בין העיניים הראה שיעור הצלחה גבוה בשיפור חדות הראייה, במיוחד כאשר האמבליופיה נגרמה עקב קוצר ראייה גבוה.
- אפקיה חד-צדדית (הסרת ירוד מולד): טיפול מקובל הוא שימוש בעדשות מגע לתיקון החסר בעדשה הטבעית, כיוון שהן עדיפות על משקפיים בשל אי נוחות ועיוות בגודל התמונה במשקפיים. נדרשות עדשות עם חדירות חמצן גבוהה ומעקב קפדני.
- כתחליף לטיפולי סגירה: עדשות מגע עם תיקון יתר (היפראופי) לעין הטובה או עדשות חוסמות אור יכולות לשמש תחליף לרטייה או טיפות אטרופין, במיוחד אצל תינוקות וילדים צעירים שאינם משתפים פעולה עם שיטות אחרות. טיפול זה דורש זהירות בשל הסיכון לפגיעה בעין הטובה.
- שתלי קרנית לתיקון זוקן הראייה (פרסביופיה):
- מהות: שתלים המושתלים במשתית הקרנית לתיקון זוקן ראייה, המשפרים את הראייה מקרוב מבלי להשפיע על יכולת האקומודציה. הם משנים את כוח השבירה של הקרנית או את עומק השדה.
- היסטוריה: מחקר על שתלי קרנית החל בשנות הארבעים. נעשו ניסיונות עם רקמת קרנית תורמת ועם חומרים סינתטיים שונים. שתלים ראשונים סבלו מבעיות של חוסר תאימות ביולוגית ונמק. פיתוח שתלי הידרוג'ל חדירים למים שיפר את המצב.
- סוגים: שתלים רפרקטיביים (בעלי יכולת שבירה), שתלים דיפרקטיביים (יוצרים פני שטח עם טבעות מיקרוסקופיות המפצלות את קרני האור), ושתלים פלנריים (משנים את התכונות המכאניות של הקרנית).
- מיקום: מושתלים בעין הלא דומיננטית, בכיס שנוצר על ידי מיקרוקרטום או פמטו-לייזר. מיקום מדויק חשוב לתוצאה מיטבית.
- יתרונות: ראייה טובה למרחק קצר, בינוני ורחוק, בטיחות (מבוצע בקרנית בלבד), הפיכות (ניתן להסיר את השתל), ופחות תופעות לוואי אופטיות מאשר עדשות מולטיפוקליות תוך-עיניות.
- חסרונות: ירידה בראייה לרחוק בעין המושתלת, יובש בעיניים, ובעבר – סיבוכים כמו קרטוליזיס, וסקולריזציה ועכירות (נדירים בשתלים חדשים).
- מיפוי קרנית, עדשות מגע והקשר ביניהם:
- מיפוי קרנית: כלי אבחוני מרכזי לאיתור ומעקב אחר מחלות קרנית, בדגש על קרטוקונוס. הוא מספק מידע על קמירות הקרנית, אסטיגמציה, עובי ועיוותים.
- קרטוקונוס: מחלה ניוונית של הקרנית המתבטאת בבלט והידקקות, המובילה לעיוות ולירידה בחדות הראייה. במקרים רבים מטופלים נזקקים לעדשות מגע קשות לשיפור הראייה.
- השפעת עדשות מגע על מיפוי קרנית: הרכבת עדשות מגע (קשות ורכות) עלולה לגרום לאי סדירות ועיוות בצורת הקרנית (Contact Lens Warpage), המשפיעים על אמינות תוצאות מיפוי הקרנית. חשוב להסיר עדשות מגע לפני מיפוי קרנית (שבוע-שבועיים לרכות, שלושה ימים ומעלה לקשות) כדי לאפשר לקרנית להתייצב.
- מיפוי קרנית לפני ניתוחים רפרקטיביים: הכרחי לפני ניתוחי הסרת משקפיים לשלילת קרטוקונוס והערכת התאמת המטופל לסוג הניתוח. יש לוודא שהמטופל הסיר עדשות מגע לזמן מספק.
- מיפוי קרנית להתאמת עדשות מגע: משמש ככלי להתאמת עדשות מגע במקרים של אסטיגמציה אי-רגולרית וקרנית מעוותת, במיוחד במצבים כמו קרטוקונוס, שבהם עדשות מגע עשויות להיות האפשרות היחידה להשגת ראייה תפקודית טובה. מיפוי קרנית עוזר לבחור את סוג העדשה המתאים ביותר.
סיכום כללי: המסמכים מדגישים את המורכבות וההתפתחות בתחום בריאות העין, במיוחד בהקשר של עדשות מגע ושיטות טיפול חדשות. שימוש בעדשות מגע, למרות שהפך קל וזמין יותר, כרוך בסיכונים משמעותיים, בעיקר זיהומי קרנית, הקשורים במידה רבה לחוסר היענות להוראות טיפול והיגיינה. ההתקדמות הטכנולוגית מציעה פתרונות חדשניים למצבים כמו קוצר ראייה בילדים, עין עצלה וזוקן ראייה, אך דורשת מחקר נוסף להוכחת יעילות לטווח ארוך והערכת עלות-תועלת. הבנת הקשר בין מיפוי קרנית, עדשות מגע ומצבי קרנית שונים חיונית לאבחון מדויק והתאמת טיפול אופטימלי. יש צורך בהגברת המודעות בציבור ובקרב אנשי המקצוע לחשיבות ההדרכה, ההקפדה על כללי הטיפול והמעקב הרפואי
כתיבת תגובה